בגיל 15 אמא שלי קנתה לי עוגת גבינה ליום הולדת. זאת הייתה עוגה ענקית, היא חתכה לי משולש ואני התמוגגתי מכל ביס, האווריריות שבתה את לבי. זו הייתה אחת העוגות שארוזות מראש ליד הקופה במאפיית אריאל במרכז חורב בחיפה. אני עדיין זוכרת את הטעם הנוסטלגי הזה. אחרי יום ההולדת הזה, נסעתי כל שישי לקנות אותה. עוגה אפויה, פשוטה וכל כך ממכרת. כשעברנו לגור ביחד בבית משלנו בגיל 27, החל הרומן שלי עם אפייה. גיליתי את השלווה, הריכוז המופלא שמתמקד ביצירה טהורה, הרוקחות הזאת שיוצרת מטעמים.